הציור של אביב קלר הוא פרי התבוננותו בסביבה הקרובה בה הוא חי ופועל. הנושאים העולים על הבד מורכבים מחלקים אגביים: האופן שבו מופע האור מפרק טקסטורות לכדי אלמנטים מופשטים, ומפגשים בין צורות אורגניות ואמורפיות מן הטבע לדפוסים אורבניים והנדסיים מעשה אדם.