יצירותיה של סיגלית לנדאו עוסקות בנרטיבים של החברה הישראלית, תוך שימוש באלגוריות, כאשר הסגנון הפיסולי שלה מאופיין בשימוש בריבוי חומרים וצורות. ניתן לראות את יכולתה להוציא דברים מוכרים מהקשרם, הפעם באמצעות הפשטה של קווים ועבודה מופתית עם ברונזה; הלשון מופשטת לקווי מתאר בסיסיים, והופכת בו בעת לפסל פיגורטיבי.